יבואר שמצווה לשמח את אביו ואמו במעשיו הטובים
יבואר שמצווה לשמח את אביו ואמו במעשיו הטובים.
'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר - השווה מצוות כיבוד אב ואם כמו שנאמר בכבוד ה' (שם ג ט) 'כַּבֵּד אֶת יְהֹוָה מֵהוֹנְךָ', ודרשו רבותינו כי פירוש 'מֵהוֹנֶךָ', היינו מִמָּמוֹנֶךָ, שיכבד את ה' בממונו. ועוד דרשו רבותינו כי פירוש 'מֵהוֹנֶךָ', היינו מֵחִנְּךָ, שיכבד את ה' בחן קולו. ומפרש כי אינו צריך לנגן לכבוד אביו ואמו, אלא בְּחֶדְוָה דְּנִגוּנָא לְמֶחֱדֵי לִבָּא - כמו שעל ידי שמחת הניגון שמשמח את הלב, דְּהָא דָּא חֶדְוָה דְּלִבָּא - שהרי הניגון הוא שמחת הלב, כְּגַוְונָא דָּא נִגּוּנָא דְּכָל עָלְמָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָאָן דְּהַהוּא בְּרָא - כמו כן הניגון ושמחת הלב של כל בני העולם הם המעשים הישרים שמתנהג אותו הבן, חַדֵּי לִבָּא דְּאָבוּהָ וּדְאִמֵּיהּ - שהרי משמח בזה את אביו ואמו כשבני אדם משבחים אותו על מעשיו הטובים.
יבואר שאפילו אם אין לאביו ואמו ממון, חייב לכבדם מממונו.
וחוזר לפרש מה שדרשו 'מֵהוֹנֶךָ', שצריך לכבד את ה' מִמָּמוֹנֶךָ, שכן הוא במצוות כיבוד אב ואם לְכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ - שצריך לדאוג לכל צרכיהם, ולהוציא על זה מממונו. ומביא ראיה שאין המצווה רק לכבדם בממונם של אביו ואמו, שהרי כְּגַוְונָא דְּבַר נָשׁ אוֹקִיר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַבָּא וּלְאִמָא - באופן שהאדם מכבד את הקדוש ברוך הוא כך צריך לכבד את אביו ואמו, בְּגִין דְּשׁוּתָּפוּתָא חֲדָא אִית לוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלֵיהּ - כיון ששותפות אחד יש לאביו ואמו עם הקדוש ברוך הוא עליו. וּכְמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְמִדְחַל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִדְחַל לְאָבוּהָ וּלְאִמֵּיהּ - וכמו שצריך לירא את הקדוש ברוך הוא, כן צריך לירא מאביו ולאמו. וּלְאוֹקִיר לוֹן כַּחֲדָא, בְּכָל זִינֵי יְקָר - ולכך צריך לכבד בכל מיני כבוד את הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו באופן אחד, וכמו שמכבד את הקדוש ברוך הוא מממונו כן צריך לכבד אביו ואמו מן הממון שיש לו.
