כאילו התענה תשיעי ועשירי
בספר פתחי תורה להגאון ר' פתחי' הורנבלס זצ"ל מוורשא (ע' קב) כתב: "בגמ' (ר"ה ט, א) כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה וכו', ומקשין המפרשים מה נפק"מ האם יש כאן מצוה דאכילה או מצוה דתענית, ואפשר לומר דהמצוה דאכילה מקיים רק בשעה שאוכל, אבל בשעה שאינו אוכל לא מקיים המצוה, משא"כ מצוה דתענית הרי מקיים כל היום מצוה בכל רגע ורגע, ולכך קאמר דבערב יוהכ"פ הוה המצוה כאילו התענה, ובכל רגע ורגע מן היום מקיים המצוה".
"ושמעתי אומרים בשם אדמו"ר הגאון הקדוש הרבי מקאצק זצ"ל, על מה שהקשו בהא דאמרו חז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, דהרי הך תיבת "עשירי" מיותר, דפשיטא שהרי עשירי הוא באמת בתענית דיוכ"פ, ואמר ליישב בהקדם מה שהקשה בזהר דלמה אמרינן בכל מקום אך חלק, בפסח וכדומה (פסחים ה, א), א"כ גם ביוכ"פ דכתיב (ויקרא כג, כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, יהיה מותר לאכול חצי יום, ונאמר אך חלק דרק חצי יום יהיה בתענית, ותירץ בזוה"ק דכאן בתענית באמת הוי רק חצי יום בתענית דהיינו חציה השני, דחצי יום הראשון פשיטא דלא הוי תענית כלל כיון דאכל מקודם, ממילא לא הוי תענית בחצי היום הראשון".
"אך כל זה אי נאמר דהאכילה של ערב יוכ"פ הוה אכילה, משא"כ אי נאמר שהאכילה של ערב יוכ"פ הוה כמו תענית, שוב הוה יוכ"פ כל היום בתענית, דל"ש לומר דאכל עד השתא בלילה, זה אינו, דאכילה זאת מיקרי תענית, וזה שאמר כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, "עשירי" ג"כ כל היום כנזכר".
והוסיף הגר"פ זצ"ל מדיליה לפרש בזה: "ובילדותי אמרתי לפרש כל האוכל בתשיעי וכו' כאילו התענה וכו', הכוונה, משום דלאחר עונג מאד קשה לאדם לקבל על עצמו צער ותענית, כמו שאומרים הרופאים, ועי' תענית (כז, א) באחד בשבת משום נשמה יתירה שמרחיבין לאכול", ע"ש, א"כ לכאו' היה קשה התענית דיוכ"פ מאד מחמת שהיא אחר אכילה ושתיה של עיו"כ, וזהו דאמר כאילו התענה תשיעי, אל תחוש שיהיה קשה מאד להתענות אחר האכילה והשתיה של עיוכ"פ, כי נחשבת אכילת התשיעי כאילו התענה תשיעי כנ"ל".
