הפשרה שעשה הפריץ...
שח הגה"צ רבי גד'ל אייזנר זצ"ל: האדם צריך לדעת למשול ביצרו, ולא להניח ליצר לעשות בו כרצונו.
המעשה העממי מספר על שְׁנַיִם שבאו לדין לפני הפריץ הגוי, וכל אחד מהם בקש להיות 'בעל תוקע' בימים הנוראים. הפריץ עשה 'פשרה' ביניהם, האחד יתקע בראש השנה, והשני ביום הכפורים, הלה ניסה להתקומם נגד זה, שהרי בראש השנה כל יום תוקעים מאה תקיעות, ואילו ביום הכפורים אין אלא תקיעה אחת.
אך הפריץ השופט הסביר לו, אין בכך כלום כי כשהשופר בידך כבר תוכל לתקוע הרבה ככל שתרצה, ניצול הבחירה כדי לעשות כפי תאוות הלב הוא סברת פריץ גוי, אך יהודי המושל ביצרו יודע שאף אם השופר בידו, הוא לא תמיד תוקע גם אם יש לו כח בחירה אינו משתמש בו כרצונו, אלא לפי רצון התורה.
