"שְׁנַיִם אוֹחֲזִים"
הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל מַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא מְכֻנֶּה "שְׁנַיִם אוֹחֲזִים", וְרֹב עִנְיָנָיו עוֹסְקִים בְּוִכּוּחִים בֵּין אֲנָשִׁים עַל עִנְיָנִים מָמוֹנִיִּים. הַמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן בַּמִּשְׁנָה עוֹסֵק בְּטַלִּית שֶׁשְּׁנַיִם אוֹחֲזִים בָּהּ.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים מוֹפִיעִים לִפְנֵי בֵּית הַדִּין כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹחֲזִים בְּאוֹתָהּ טַלִּית. אִם רַק נַקְשִׁיב לְטַעֲנוֹתֵיהֶם לִזְמָן קָצָר, נָבִין אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ. שְׁנֵיהֶם טוֹעֲנִים: "הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב, רָאִיתִי טַלִּית אֲבוּדָה מֻנַּחַת עַל הָרִצְפָּה, אֲנִי הֵרַמְתִּי אוֹתָהּ רִאשׁוֹן ואילו הוּא סְתָם הִצְטָרֵף אֵלַי אַחַר כָּךְ וְאָחַז בַּטַּלִּית שֶׁאֲנִי זָכִיתִי בָּהּ". כָּךְ טוֹעֲנִים שְׁנֵיהֶם זֶה עַל זֶה.
מָה עוֹשִׂים? הַמִּשְׁנָה מַכְרִיעָה: "יַחְלֹקוּ"! כָּל אֶחָד יְקַבֵּל חֵצִי מִן הַטַּלִּית, אַךְ לִפְנֵי הַחֲלֻקָּה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְהִשָּׁבַע שֶׁהוּא בָּטוּחַ שֶׁלְּפָחוֹת חֲצִי טַלִּית שַׁיֶּכֶת לוֹ.
