"פּוֹשֵׁט רֶגֶל"
הַמִּשְׁנָה בְּדַף זֶה עוֹסֶקֶת בְּאָדָם שֶׁהִתְחַיֵּב לָתֵת נְדוּנְיָה לְבִתּוֹ, אַךְ לְבַסּוֹף הוּא "פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל" וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם.
הַבִּטּוּי "פּוֹשֵׁט רֶגֶל" מֻכָּר לְכֻלָּנוּ, וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ כְּדֵי לְתָאֵר אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹבוֹת רַבִּים וְאֵין לוֹ דֵּי כֶסֶף כְּדֵי לְשַׁלֵּם אוֹתָם.
מַה מְּקוֹרוֹ שֶׁל בִּטּוּי זֶה ?
רַשִׁ"י מַסְבִּיר, שֶׁאָדָם שֶׁנִּקְלַע לְחוֹבוֹת כְּבֵדִים וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אוֹתָם, אוֹמֵר לְבַעֲלֵי הַחוֹב שֶׁלּוֹ: "כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי לָתֵת לָכֶם זֶה אֶת הַבּוֹץ שֶׁעַל הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי". לָכֵן הוּא מְכֻנֶּה "פּוֹשֵׁט רָגֶל"...
אֲחֵרִים מַסְבִּירִים כִּי הַבִּטּוּי "פּוֹשֵׁט רֶגֶל" פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, הָאִישׁ שֶׁלָּוָה כְסָפִים פָּשַׁט (נָשָׂא) אֶת רַגְלָיו וּבָרַח לְמָקוֹם אַחֵר,וְאֵין כָּעֵת מִמִּי לִגְבּוֹת אֶת הַכָּסֶף.
