נדר לא ליהנות מהנכסים והחפצים
בַּמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם הִכַּרְנוּ אֶת ראובן שֶׁנָּדַר נֶדֶר כִּי כָּל חַיָּיו לֹא יֵהָנֶה מֵהַנְּכָסִים וּמֵהַחֲפָצִים שֶׁל חֲבֵרוֹ שמעון.
הַאִם לִראובן מֻתָּר לִשְׁאֹל פַּטִּישׁ, מַבְרֵג אוֹ כָּל חֵפֶץ אַחֵר מֵמשעון? בָּרוּר שֶׁלֹּא! כִּי הֲרֵי אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִכָּל הַנְּכָסִים וּמִכָּל הַחֲפָצִים שֶׁל שמעון.
עַתָּה, הָבָה נִשְׁאַל שְׁאֵלָה הֲפוּכָה: הַאִם לשמעון מֻתָּר לִשְׁאֹל פַּטִּישׁ אוֹ כָּל חֵפֶץ אַחֵר מִראובן?
לכאורה כֵּן, הֲרֵי לשמעון מֻתָּר לֵהָנוֹת מֵהַחֲפָצִים שֶׁל ראובן.
וּבְכֵן, אַבַּיֵּי אוֹמֵר: "אָסוּר"!
מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם הִיא שֶׁכְּשֶׁאֶחָד מַשְׁאִיל כְּלִי לַחֲבֵרוֹ, אַחֲרֵי זְמַן מָה הוּא מַשְׁאִיל לוֹ בַּחֲזָרָה, וַחֲכָמִים חָשְׁשׁוּ שֶׁאִם שמעון יִשְׁאַל כֵּלִים מִראובן, עָלוּל ראובן לִשְׁאֹל כֵּלִים מֵשמעון וְיַעֲבֹר עַל נִדְרוֹ.
