"נִּדְרֵי זֵרוּזִין"
מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁבָּא לְחָנוּת לְמוֹצְרֵי חַשְׁמַל כְּדֵי לִמְכֹּר מַצְלֵמוֹת דִּיגִיטַלִיּוֹת. בַּעַל הֶחָנוּת בָּדַק אֶת הַמַּצְלֵמוֹת וְאָמַר לַסּוֹחֵר: "כַּמָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ עֲבוּר כָּל מַצְלֵמָה?". הֵשִׁיב הַסּוֹחֵר: "שְׁבַע מֵאוֹת שֶׁקֶל".
- "מַה? שְׁבַע מֵאוֹת שֶׁקֶל? בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! דַּע לְךָ כִּי אֲנִי נוֹדֵר, שֶׁאִם אֶקְנֶה מִמְּךָ אֶת הַמַּצְלֵמוֹת בִּמְחִיר שֶׁל יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל - לֹא אֵהָנֶה מֵהֶן!". בְּאֶמְצָעוּת הַנֶּדֶר הַזֶּה רָצָה הַמּוֹכֵר לְהַרְאוֹת לַסּוֹחֵר שֶׁהוּא אֵינוֹ מוּכָן לְשַׁלֵּם מְחִיר כֹּה יָקָר.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִצְלִיחַ הַסּוֹחֵר לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַמּוֹכֵר לִקְנוֹת אֶת הַמַּצְלֵמוֹת בִּמְחִיר שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל לְמַצְלֵמָה.
מִיָּד הִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה, הַאִם הַמּוֹכֵר רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִן הַמַּצְלֵמוֹת, שֶׁהֲרֵי נָדַר שֶׁאִם יִקְנֶה אוֹתָן בְּיוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל - לֹא יֵהָנֶה מֵהֶן!
וּבְכֵן, בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁ"נִּדְרֵי זֵרוּזִין" אֵינָם חָלִים. כְּלוֹמַר, נֶדֶר שֶׁאָדָם נָדַר כְּדֵי לְזָרֵז דְּבַר-מָה, לְמָשָׁל, בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ, הוּא נָדַר כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הָעִסְקָה - אֵין הַנֶּדֶר חָל, כִּי מִלְּכַתְּחִלָּה הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לִנְדֹּר בֶּאֱמֶת, אֶלָּא רַק כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הָעִסְקָה.
