מפיהם ולא מפי כתבם
לעדים יש תפקיד חשוב כאשר באים לדון בחילוקי דעות בין שני בעלי דין. על פי עדותם ניתן להכריע מה היה המקרה, ומי צודק במקרה כזה או אחר.
הגמרא דן בשאלה- האם העדים צריכים להופיע פיזית בבית הדין כדי להעיד את עדותם, או שהם יכולים לשלוח את עדותם בכתב לבית הדין ?
על כך עונה הגמרא תשובה עקרונית – " מפיהם ולא מפי כתבם", דהיינו צריך לשמוע את העדות מפי העדים ולא להסתפק בעשות שהם שולחים בכתב. עם זאת, מחדש הגמרא שחתימת עדים על שטר הכתוב כהלכתו מתקבלת על ידי בית דין כעדות גמורה, ואין צורך שהם יופיעו בעצמם בפני בית הדין.
