"מַשְׁכּוֹן" ו"עֲבוֹט"
"מַשְׁכּוֹן" הוּא חֵפֶץ שֶׁהַמַּלְוֶה לוֹקֵחַ מֵהַלּוֹוֶה כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁהַלּוֹוֶה יִפְרַע אֶת הַהַלְוָאָה. לְמָשָׁל: רְאוּבֵן מְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה מִשִּׁמְעוֹן. שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב שֶׁלְּךָ כְּמַשְׁכּוֹן, כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁתִּפְרַע לִי אֶת הַהַלְוָאָה. כַּאֲשֶׁר תַּחֲזִיר אֶת הַהַלְוָאָה - אַחֲזִיר לְךָ אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב.
יֵשׁ "מַשְׁכּוֹן שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה". כְּלוֹמַר: הַמַּלְוֶה נָטַל אֶת הַמַּשְׁכּוֹן רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן וְהַלּוֹוֶה לֹא שִׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ. מַשְׁכּוֹן זֶה אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת בְּכֹחַ מִן הַלּוֹוֶה, אֶלָּא רַק בֵּית דִּין יְכוֹלִים לְהוֹרוֹת עַל נְטִילַת מַשְׁכּוֹן זֶה. הַתּוֹרָה מְכַנָּה מַשְׁכּוֹן זֶה בְּשֵׁם "עֲבוֹט".
הַתּוֹרָה מְצַוָּה שֶׁמַּלְוֶה הַלּוֹקֵחַ "עֲבוֹט" מֵאָדָם עָנִי שֶׁזָּקוּק לְחֵפֶץ זֶה, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לוֹ וְלָקַחַת בִּמְקוֹמוֹ "עֲבוֹט" אַחֵר. לְמָשָׁל: הַלּוֹקֵחַ בִּגְדֵי עֲבוֹדָה מֵעָנִי, צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אוֹתָם לִקְרַאת בֹּקֶר, כִּי הֶעָנִי צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ אוֹתָם לִקְרַאת עֲבוֹדָתוֹ. בַּלַּיְלָה יָשׁוּב הַמַּלְוֶה וְיִקַּח אוֹתָם מִמֶּנּוּ שׁוּב עַד הַבֹּקֶר.
