"מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד"
פְּעָמִים אֲחָדוֹת לשון הגמרא היא : "מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד" וְהַכַּוָּנָה לְרַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי אוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. למשל- מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁבַּשַּׁבָּת גִּלָּה שֶׁיֵּשׁ פִּרְצָה בְּשָׂדֵהוּ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא שָׁכַח שֶׁשַּׁבָּת הַיּוֹם וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעָלָיו לִגְדֹּר אֶת הַפִּרְצָה. אַחַר כָּךְ הוּא נִזְכַּר שֶׁשַּׁבָּת הַיּוֹם וְאז הֶחְלִיט: לְעוֹלָם לֹא אֶגְדֹּר פִּרְצָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין רָאוּי לַחֲשֹׁב בַּשַּׁבָּת בְּעִסְקֵי חֹל. אומנם אֵין אִסּוּר בַּדָּבָר, שֶׁכֵּן רַק לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֹל אָסוּר - אֲבָל לַחֲשֹׁב אֵין אִסּוּר. לְבַסּוֹף הקב"ה עָשָׂה לוֹ נֵס וּבִמְקוֹם הַפִּרְצָה צָמַח עֵץ קוֹצָנִי וְכָךְ נִגְדְּרָה הַפִּרְצָה, וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, מִפֵּרוֹת אוֹתוֹ הָעֵץ הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי שִׁמֵּשׁ בְּמִשְׂרָה שֶׁל מוֹרֵה הוֹרָאָה בְּבֵית הַנָּשִׂיא, כְּשֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה הֵם הָיוּ פּוֹנִים אֵלָיו שֶׁיְּחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ.
יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת מֻזְכָּרוֹת בַּמִּשְׁנָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, וּמִלְּבַד מַסֶּכֶת אַחַת, מַסֶּכֶת קִנִּים, אֵין מַסֶּכֶת שֶׁשְּׁמוֹ לֹא הֻזְכַּר בָּהּ.
תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָיוּ דּוֹר הַתַּנָּאִים הָאַחֲרוֹן. בֵּין הַחֲכָמִים שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הֵם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי.
