מַדּוּעַ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִלְמֹד אֶת הַשָּׂפָה הַיְוָנִית?
דַּף מ"ט הוּא הַדַּף הָאַחֲרוֹן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה.
בַּדַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמַּסֶּכֶת מוּבָאוֹת גְּזֵרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל חֲזַ"ל שֶׁנִּתְקְנוּ לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אַחַת מֵהֶן היא לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ שָׂפָה יְוָנִית.
מַדּוּעַ? זאת מפני שלִקְרַאת סוֹף תְּקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי הוֹרְקְנוּס צָר יַחַד עִם חַיָּלִים רוֹמָאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם סָבִיב לְחוֹמַת הָעִיר, וּבְכָל זֹאת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִמְשִׁיכוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד. מִנַּיִן הָיוּ לָהֶם כְּבָשִׂים? בְּכָל יוֹם הָיוּ הַיְּהוּדִים מְשַׁלְשְׁלִים כֶּסֶף מִן הַחוֹמָה וּתְמוּרַת הַכֶּסֶף הֶעֱלוּ לָהֶם כְּבָשִׂים עֲבוּר קָרְבַּן הַתָּמִיד.
יְהוּדִי רָשָׁע דִּבֵּר עִם הָאוֹיְבִים בַּשָּׂפָה הַיְוָנִית וְאָמַר לָהֶם כִּי כָּל עוֹד הֵם מְסַפְּקִים כְּבָשִׂים לְהַקְרָבַת קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לָהֶם סִכּוּי לְנַצֵּחַ. שָׁמְעוּ זֹאת הָאוֹיְבִים וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת בִּמְקוֹם לְהַעֲלוֹת כְּבָשִׂים הֵם הֶעֱלוּ חֲזִירִים.
עֵקֶב הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הזה תִּקְּנוּ חֲזַ"ל שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם שָׂפָה יְוָנִית אֶת בְּנוֹ.
