מִצְוַת שְׁמִטַּת כְּסָפִים

הַשָּׁנָה הַזּוֹ הִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה, בָּהּ נִצְטַוּוּ בַעֲלֵי הַשָּׂדוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹט, לַעֲזֹב, אֶת אַדְמוֹתֵיהֶם, וְלֹא לַעֲבֹד בָּהֶם.

קַיֶּמֶת מִצְוָה נוֹסֶפֶת בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְהִיא: מִצְוַת שְׁמִטַּת כְּסָפִים, שעניינה הוא שֶׁכָּל אָדָם שֶׁהִלְוָה כֶסֶף לַחֲבֵרוֹ וְעָבְרָה שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה - אֵינוֹ יָכוֹל לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב לְעוֹלָם.

שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְגַבֵּי מִצְוַת שְׁמִטַּת כְּסָפִים וּמֵהֶן נִלְמַד עַל פְּרָטֶיהָ שֶׁל מִצְוָה זוֹ.

מִצְוָה א' - וִתּוּר עַל הַחוֹב: אִם הַלֹּוֶה רוֹצֶה לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף לְאַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, מִצְוָה עַל הַמַּלְוֶה לוֹמַר לוֹ: "מְשַׁמֵּט אָנִי" - מְוַתֵּר אֲנִי עַל הַחוֹב.

מִצְוָה ב' - אִסּוּר תְּבִיעַת הַחוֹב: הַמַּלְוֶה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִתְבֹּעַ אֶת הַחוֹב, לְאַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה.

מִצְוָה ג' - לֹא לְהִמָּנַע מֵהַלְוָאָה: אָסוּר לְהִמָּנַע וְלֹא לְהַלְווֹת כֶּסֶף מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ פֶּן תַּעֲבֹר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְהַמַּלְוֶה יַפְסִיד אֶת הַחוֹב.