לֶחֶם חֲלָבִי
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁאָסוּר לֶאֱפוֹת לֶחֶם חֲלָבִי - מַהוּ לֶחֶם חֲלָבִי?
לֶחֶם שֶׁאֶת הַבָּצֵק שֶׁלּוֹ לָשׁוּ בְּחָלָב בִּמְקוֹם בְּמַיִם. לֶחֶם זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל עִם בָּשָׂר וְחָשְׁשׁוּ חֲכָמִים שֶׁאִם אָדָם יַחֲזִיק כָּזֶה לֶחֶם בַּבַּיִת הוּא עָלוּל לִשְׁכֹּחַ שֶׁהַלֶּחֶם עָשׂוּי עִם חָלָב וְהוּא עוֹד יֹאכַל אוֹתוֹ עִם בָּשָׂר.
אִם בְּכָל זֹאת אָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לֶחֶם חֲלָבִי הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" מַעֲנִיק לוֹ עֵצָה: לַעֲשׂוֹת סִימָן מְיֻחָד בַּלֶּחֶם. לְמָשָׁל: לִפְנֵי הָאֲפִיָּה לַעֲשׂוֹת חֲתָכִים מְיֻחָדִים בַּבָּצֵק, וְכָךְ בַּעַל הַלֶּחֶם יִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁלֶּחֶם זֶה חֲלָבִי וְהוּא לֹא יִטְעֶה לְאָכְלוֹ יַחַד עִם בָּשָׂר.
מִפְּנֵי כֵן גַּם לֶחֶם בְּשָׂרִי אֵין אוֹפִים, וּלְמָשָׁל: בִּתְקוּפַת הַגמרא הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְרֹחַ שֻׁמָּן בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר. הַגמרא אוֹמֶר שֶׁלֹּא יִמְרְחוּ שֻׁמָּן שֶׁל כֶּבֶשׂ בְּתַנּוּר שֶׁאוֹפִים בּוֹ לֶחֶם, כִּי כָּךְ הַלֶּחֶם יִהְיֶה בְּשָׂרִי וַעֲלוּלִים לִטְעוֹת וּלְאָכְלוֹ יַחַד עִם חָלָב.
