כָּךְ גָּדַל רַבִּי יוֹחָנָן בַּתּוֹרָה

הגמרא מספרת על כך שֶׁלְּרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה חָבֵר בְּשֵׁם אִילְפָא, וְהֵם הָיוּ לוֹמְדִים בְּחַבְרוּתָא. עֲנִיִּים מְרוּדִים הָיוּ רַבִּי יוֹחָנָן וַחֲבֵרוֹ אִילְפָא וְלָכֵן יוֹם אֶחָד הֵם הֶחְלִיטוּ לָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לַעֲסֹק בְּמִסְחָר וּלְפַרְנֵס אֶת עַצְמָם. בְּדַרְכָּם לַעֲסֹק בְּמִסְחָר, יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם לְמַרְגְּלוֹת קִיר רָעוּעַ כְּדֵי לֶאֱכֹל, וְרַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע מַלְאָךְ אֶחָד אוֹמֵר לְמַלְאָךְ אַחֵר: "הָבָה נַפִּיל עֲלֵיהֶם אֶת הַקִּיר, כִּי הֵם עוֹזְבִים אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה". הֵשִׁיב לוֹ הַמַּלְאָךְ: "לֹא נעשה זאת, מכיוון שאֶחָד מֵהֶם נוֹעַד לִהְיוֹת גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. לֹא נַעֲשֶׂה כָּךְ!".

שָׁאַל רַבִּי יוֹחָנָן אֶת אִילְפָא: "הֲשָׁמַעְתָּ מַשֶּׁהוּ?". אָמַר אִילְפָא: "לֹא!". הֵבִין רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַמַּלְאָכִים הִתְכַּוְּנוּ אֵלָיו, וּמִיָּד חָזַר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְמַנּוֹת לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).