יין נסך

אנו יודעים שאִם נָכְרִי נִסֵּךְ יַיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיַיִן זֶה, וְאָסוּר אֲפִלּוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. חֲז"ל הוֹסִיפוּ וְקָבְעוּ, כִּי כָּל יַיִן שֶׁנוכרי נָגַע בּוֹ - אָסוּר לִשְׁתּוֹת ממנו, שֶׁמָּא נִסֵּךְ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

אם כך- אָז אֵיךְ אֶפְשָׁר לִקְנוֹת יַיִן בַּחֲנוּת? הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁנָּכְרִי נָגַע בַּיָּיִן?

וּבְכֵן, לָכֵן עוֹשִׂים שְׁנֵי "חוֹתָמוֹת" לְבַקְבּוּקֵי הַיָּיִן. הָאֶחָד - הַפְּקָק שֶׁל הַבַּקְבּוּק, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִסְגֶּרֶת שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק אוֹתָהּ אִם פּוֹתְחִים אֶת הַבַּקְבּוּק, וְכָךְ רוֹאִים אִם מִישֶׁהוּ פָתַח אֶת הַפְּקָק. הַשֵּׁנִי - עֲטִיפַת הַנַּיְלוֹן שֶׁיֵּשׁ עַל הַפְּקָק. כָּךְ יוֹדְעִים שֶׁנָּכְרִי לֹא פָתַח אֶת הַיַּיִן וְנִסֵּךְ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).