"חֶזְקַת הַבָּתִּים"
בְּדַף זֶה מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשְּׁלִישִׁי במסכת - פרק "חֶזְקַת הַבָּתִּים". הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּפֶּרֶק עוֹסֶקֶת בְּוִכּוּחַ בַּעֲלוּת עַל נִכְסֵי דְּלֹא נַיְּדֵי - נְכָסִים שֶׁאֵינָם מִטַּלְטְלִים - שָׂדוֹת וּבָתִּים.
למשל, רְאוּבֵן טוען בפני בית הדִּין : גֵּרְשׁוֹן נִכְנַס לַשָּׂדֶה שֶׁלִּי, מְעַבֵּד אוֹתוֹ וְאוֹכֵל אֶת פֵּרוֹתָיו. הוּא גַּזְלָן, מכיוון שהַשָּׂדֶה שֶׁלִּי מֵאָז וּמִתָּמִיד". כְּנֶגְדּוֹ טוֹעֵן גֵּרְשׁוֹן:" אַתָּה מָכַרְתָּ לִי את השדה".
וּבְכֵן, תְּחִלָּה הַדַּיָּנִים אוֹמְרִים לִרְאוּבֵן, "אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנַּאֲמִין לְךָ שֶׁהַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ? אוּלַי אַתָּה סְתָם אוֹמֵר כָּךְ?".
אִם ראובן יכול לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁפַּעַם הַשָּׂדֶה הָיָה שֶׁלּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיָּבִיא עֵדִים שֶׁהוּא הָיָה מְעַבֵּד אוֹתוֹ תָּמִיד, אוֹ-אָז פּוֹנִים הַדַּיָּנִים אֶל הַנִּתְבָּע וְאוֹמְרִים לוֹ: "הֲיָכוֹל אַתָּה לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ?" אִם הנתבע מֵבִיא שְׁטַר מְכִירָה אוֹ עֵדִים שֶׁמְּעִידִים עַל הַמְּכִירָה, מִיָּד פּוֹסְקִים שֶׁהַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֲבָל מַה קּוֹרֶה אִם הוּא אוֹמֵר: "כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז הַמְּכִירָה וְהַשְּׁטָר אָבַד לִי"?.
הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת שֶׁאִם הוּא יָכוֹל לְהָבִיא עֵדִים שֶׁהוּא מְעַבֵּד אֶת הַשָּׂדֶה כְּבָר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְכָל הַפָּחוֹת, אזי פּוֹסְקִים שֶׁהַשָּׂדֶה בְּבַעֲלוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעֻבְדָּה זוֹ הִיא הוֹכָחָה שֶׁהַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ. הוֹכָחָה זוֹ מְכֻנָּה "חֲזָקָה", וּלְהַבְדִּיל בֵּינָהּ לְבֵין סוּגֵי חֲזָקָה אֲחֵרִים רְגִילִים לְכַנּוֹת אוֹתָהּ גַּם "חֶזְקַת קַרְקָעוֹת".
