הַשְּׁכֵנִים וְהַקִּיר הֶחָדָשׁ שֶׁמַּסְתִּיר אֶת הָאוֹר
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּנָה בַּחֲצֵרוֹ קִיר גָּבוֹהַּ, קָרוֹב מְאֹד לַבַּיִת שֶׁל הַשָּׁכֵן עַד שֶׁהַקִּיר הִסְתִּיר לוֹ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. הִגִּיעַ אֵלָיו הַשָּׁכֵן וְתָבַע מִמֶּנּוּ לִסְתֹּר [לשבור, להרוס] אֶת הַקיר. אָמַר לוֹ בּוֹנֵה הַקיר:"אֲנִי אֶסְתֹּם לְךָ אֶת הַחַלּוֹנוֹת וּבִמְקוֹמָם אֶפְרֹץ חַלּוֹנוֹת חֲדָשִׁים עַל חֶשְׁבּוֹנִי, בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שָׁם הַקיר שֶׁבָּנִיתִי אֵינוֹ מַסְתִּיר אֶת הָאוֹר." אוּלָם בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת סֵרֵב וְטָעַן: "כְּשֶׁאַתָּה תִּפְרֹץ [תפתח, תבנה] לִי חַלּוֹנוֹת חֲדָשִׁים אַתָּה תַּכֶּה בְּפַטִּישׁ עַל הַקיר, וּמִמַּהֲלֻמּוֹת הַפַּטִּישׁ עָלוּל לְהֵחָלֵשׁ אֶת כָּל הַקִּיר מֵהַקֶּטַע שֶׁמֵּעַל הַחַלּוֹנוֹת עַד הַגַּג". אָמַר לוֹ בַּעַל הַקִּיר: "אז נִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַקִּיר מִגֹּבַהּ הַחַלּוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים עַד הַתִּקְרָה וְנַעֲשֶׂה קִיר חָדָשׁ". אוּלָם גם לזה בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת לֹא הִסְכִּים בְּטַעֲנָה שֶׁהַחִבּוּר בֵּין הַחֵלֶק הַיָּשָׁן לֶחָדָשׁ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם הֵיטֵב. אָמַר לוֹ בַּעַל הַקִּיר:"נִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַקִּיר וְנִבְנֶה חָדָשׁ!" הֵשִׁיב בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת: "קִיר חָדָשׁ אֵינוֹ מִתְחַבֵּר כָּל כָּךְ טוֹב לְקִירוֹת יְשָׁנִים". אָמַר לוֹ בַּעַל הַקִּיר:"אז אני מוכן לשְׁבֹּר אֶת כָּל הַבַּיִת וְאֶבְנֶה לְךָ בַּיִת חָדָשׁ, וּבֵנְתַּיִם אֶשְׂכֹּר לְךָ דִּירָה לָגוּר בָּהּ". אֲבָל בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת סֵרֵב בְּטַעֲנָה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִטְרֹחַ לַעֲבֹר דִּירָה.
מִי צוֹדֵק? - גמרא אומר שֶׁבַּעַל הַחַלּוֹנוֹת צוֹדֵק בְּכָל טַעֲנוֹתָיו!
