הַחִידָה שֶׁל ר' שִׁמְשׁוֹן
וְגַם הַפַּעַם, חִידָה מִכִּתָּתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְשׁוֹן הַמְלַמֵּד:
מֻתָּר לִי לְהִטָּמֵא לְמֵתִים, וְאִם עָבַדְתִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲבוֹדָתִי כְּשֵׁרָה! מִי אֲנִי?
הַיְלָדִים הִתְפַּלְּאוּ בְּיוֹתֵר, וְיוֹסֵף הֶחָרוּץ הֵיטִיב לְהַגְדִּיר אֶת הַתְּמִיהָה: לְכֹהֵן אָסוּר לְהִטָּמֵא לְמֵתִים, וּמֻתָּר לוֹ לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְיִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְהִטָּמֵא לְמֵתִים אֲבָל אָסוּר לוֹ לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִטָּמֵא לְמֵתִים, וּמִצַּד שֵׁנִי אִם עָבַד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה?
ר' שִׁמְשׁוֹן רָאָה שֶׁהַיְלָדִים מִתְקַשִּׁים בְּפִתְרוֹן הַחִידָה וְהוּא זָרַק לָהֶם רֶמֶז: מַתְחִיל בָּאוֹת "חֵית".
חָלָל! צָעֲקוּ כָּל הַיְלָדִים, וְר' שִׁמְשׁוֹן הִסְבִּיר: חָלָל הוּא כֹּהֵן שֶׁנּוֹלַד מִנִּשּׂוּאִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאִסּוּר, כְּגוֹן: מִכֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה. הוּא מְכֻנֶּה "חָלָל" כִּי הוּא מְחֻלָּל מִקְּדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה". הֶחָלָל דִּינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר לוֹ לְהִטָּמֵא לְמֵתִים אַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו כֹּהֵן, וּבְכָל זֹאת הַתּוֹרָה קוֹבַעַת שֶׁאִם הוּא עוֹבֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה בְּדִיעֲבַד (עַל פִּי רַמְבַּ"ם, הִלְכוֹת בִּיאַת מִקְדָּשׁ, סוֹף פֶּרֶק ו').
