בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן
בְּשִׁלְהֵי תְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי הָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג בְּשֵׁם נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָעֲשִׁירִים שֶׁכִּלְכְּלוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּעֵת שֶׁצָּרוּ עָלֶיהָ הָרוֹמָאִים.
לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רָכַב פַּעַם אַחַת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עַל חֲמוֹר בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אִשָּׁה יְהוּדִיָּה מְלַקֶּטֶת מָזוֹן מִתּוֹךְ הליכלוך, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֲנִיָּה מְרוּדָה. כְּשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמְרָה לוֹ: "רַבִּי! פַּרְנְסֵנִי!", עֲזֹר לִי בְּפַרְנָסָתִי.
אָמַר לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן: "מִי אַתְּ?". הֵשִׁיבָה לוֹ: "אֲנִי בִתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג. רַבִּי, זוֹכֵר אַתָּה, אֶת הַנְּדֻנְיָה הָעֲצוּמָה שֶׁאָבִי נָתַן לִי לַחֲתֻנָּתִי? עַכְשָׁיו לֹא נִשְׁאַר מְאוּמָה מִכָּל מָמוֹנוֹ, וַאֲנִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ אֹכֶל בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת!".
מַדּוּעַ אֵרַע לָהּ כָּךְ?- אֶת הֶמְשֵׁךְ הַמַּעֲשֶׂה נִלְמַד בַּמַּאֲמָר הַבָּא.
