אחריות הַמַּשְׁאִיל והַשּׁוֹאֵל
שׁוֹאֵל חֵפֶץ חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת עֶרְכּוֹ גַּם אִם הַחֵפֶץ נִשְׁבַּר אוֹ אָבַד בְּאֹנֶס. לְפִיכָךְ, הַשּׁוֹאֵל פָּרָה וָמֵתָה - חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִים. כַּמּוּבָן, כָּל זֹאת רַק לְאַחַר שֶׁהַפָּרָה הִגִּיעָה לִידֵי הַשּׁוֹאֵל, אֲבָל אִם הַשּׁוֹאֵל רַק הִסְכִּים לְהַשְׁאִיל לוֹ אֶת הַפָּרָה וְהַפָּרָה מֵתָה בְּבֵית הַמַּשְׁאִיל - הַשּׁוֹאֵל אֵינוֹ חַיָּב מְאוּמָה.
הַמִּשְׁנָה בְּדַף זֶה עוֹסֶקֶת בְּפָרָה שֶׁמֵּתָה אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית הַמַּשְׁאִיל אֲבָל לִידֵי הַשּׁוֹאֵל עוֹד לֹא הִגִּיעָה. אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר? לְמָשָׁל, הַמַּשְׁאִיל מָסַר אֶת הַפָּרָה לִידֵי הַבֵּן שֶׁלּוֹ אוֹ לְיַד הַבֵּן שֶׁל הַשּׁוֹאֵל, כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֶנָּה אֶל בֵּית הַשּׁוֹאֵל, וְהַפָּרָה מֵתָה בַּדֶּרֶךְ.
מָה הַדִּין?
הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי: אִם הַשּׁוֹאֵל אָמַר לַמַּשְׁאִיל 'שְׁלַח אֶת הַפָּרָה בְּיַד בְּנִי" - הֲרֵי זֶה כְּבָר נֶחְשָׁב שֶׁהוּא שָׁאַל אוֹתָהּ, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הוּא אַחֲרַאי עָלֶיהָ וְאִם הִיא מֵתָה בַּדֶּרֶךְ הוּא מִתְחַיֵּב.
אֲבָל אִם הוּא לֹא אָמַר לוֹ כָּךְ, הוּא אֵינוֹ נֶחְשָׁב שׁוֹאֵל עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַפָּרָה לְיָדָיו.
