אָדָם אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה תַּפְקִידִים
בְּמַאֲמָר זֶה נִלְמַד עַל אָדָם שֶׁבִּצַּע שְׁלֹשָׁה תַּפְקִידִים יַחַד.הָאָדָם הַזֶּה הִגִּיעַ מִחוּץ לָאָרֶץ וְיֵשׁ בִּרְשׁוּתוֹ גֵּט שֶׁנָּתַן לוֹ הַבַּעַל כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ לְאִשָּׁה הַנִּמְצֵאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
תַּפְקִיד א': הוּא שָׁלִיחַ לִמְסֹר אֶת הַגֵּט מִן הַבַּעַל לָאִשָּׁה וְכָךְ לְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה.
תַּפְקִיד ב': הַשָּׁלִיחַ צָרִיךְ לוֹמַר בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁהוּא רָאָה כֵּיצַד כּוֹתְבִים אֶת הַגֵּט שֶׁנִּמְצָא בְּיָדָיו וְהוּא רָאָה שֶׁהָעֵדִים חוֹתְמִים עָלָיו. אִם הוּא לֹא אוֹמֵר זֹאת לְבֵית דִּין, אָנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁיּוֹם אֶחָד יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וִיעַרְעֲרוּ עַל כַּשְׁרוּת הַגֵּט בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא מְזֻיָּף.
תַּפְקִיד ג': הוּא גַּם יָכוֹל לִהְיוֹת דַּיָּן… כִּי הֲרֵי צָרִיךְ לוֹמַר בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁהוּא רָאָה כֵּיצַד כּוֹתְבִים אֶת הַגֵּט וְשֶׁעֵדִים חֲתוּמִים עָלָיו. מִי הֵם הַדַּיָּנִים? וּבְכֵן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַדַּיָּנִים…
הָאִישׁ, הַזֶּה, הוּא אֵפוֹא, שָׁלִיחַ לַגֵּט. עֵד שֶׁמֵּעִיד שֶׁהַגֵּט כָּשֵׁר. וְגַם דַּיָּן.
