אֵיךְ אֶתֵּן מַתָּנָה לְחָבֵר הַנִּמְצָא בְּרוּסְיָה?
חָבֵר שֶׁלִּי נָסַע לְחו"ל עִם הוֹרָיו לתקופה ארוכה. מִדֵּי פעם אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בַּטֶּלֶפוֹן, וּמִתְעַנְיְנִים זֶה בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל זֶה. יוֹם אֶחָד בִּשֵּׂר לִי הֶחָבֵר: "מָחָר יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי". רָצִיתִי מְאֹד לְהַפְתִּיעַ אוֹתוֹ וְלִקְנוֹת לוֹ מַתָּנָה, וּכְשֶׁהוּא יַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמַּתָּנָה תַּמְתִּין לוֹ בְּבֵיתוֹ…
הָלַכְתִּי לֶחָנוּת עִם אִמִּי, קָנִיתִי לוֹ מַתָּנָה נֶחְמָדָה וְשַׁבְתִּי הַבַּיְתָה. אַבָּא רָאָה אוֹתִי נִכְנָס עִם מַתָּנָה עֲטוּפָה וְשָׁאַל אוֹתִי: "שֶׁל מִי הַמַּתָּנָה?", הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "הַמַּתָּנָה שַׁיֶּכֶת לֶחָבֵר שֶׁלִּי". אַבָּא שָׁאַל אוֹתִי: "אֵיךְ הִיא נִהְיְתָה שַׁיֶּכֶת לוֹ?". אָמַרְתִּי לְאַבָּא: "אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ מֵבִין מָה אַתָּה שׁוֹאֵל", וְאַבָּא אָמַר: "אַסְבִּיר לְךָ. כְּדֵי שֶׁחֵפֶץ יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְאָדָם מְסֻיָּם, עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קִנְיָן בַּחֵפֶץ, למשל לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ, אוֹ לְהַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ, וְכַדּוֹמֶה. הַאִם הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ שנמצא בחו"ל עָשָׂה מַעֲשֵׂה קִנְיָן בַּמַּתָּנָה? לֹא! אָז כָּעֵת הִיא עֲדַיִן אֵינָהּ שֶׁלּוֹ".
אָמַרְתִּי לְאַבָּא: "האם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁכְּבָר עַכְשָׁיו נַעֲשֶׂה שֶׁהַמַּתָּנָה תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לֶחָבֵר שֶׁלִּי?", ואבא הֵשִׁיב לִי: "בְּוַדַּאי. כָּעֵת הַמַּתָּנָה שַׁיֶּכֶת לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ. אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרֹא לְאַחַד הַשְּׁכֵנִים וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: 'זְכֵה בַּמַּתָּנָה עֲבוּר הֶחָבֵר שנמצא בחו"ל'". אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קִנְיָן עֲבוּר אָדָם אַחֵר.
