אִסּוּר מְעִילָה בְּהֶקְדֵּשׁ
"הֶקְדֵּשׁ" הוּא מָמוֹן שֶׁשַּׁיָּךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְמָשָׁל, אָדָם אָמַר: "אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלִּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ", מֵאוֹתוֹ רֶגַע הַכִּסֵּא שַׁיָּךְ לַ"הֶקְדֵּשׁ".
הַתּוֹרָה מלמדת אותנו שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר "מְעִילָה". כְּלוֹמַר, אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶקְדֵּשׁ, וּמִי שֶׁנֶּהֱנָה מֵ"הֶקְדֵּשׁ" עָבַר עַל אִסּוּר מְעִילָה. כֹּה הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר מְעִילָה עַד שֶׁהָעוֹבֵר בְּשׁוֹגֵג עַל אִסּוּר מְעִילָה חַיָּב לְהָבִיא קָרְבָּן לְכַפָּרָה.
הָרַמְבַּ"ם יִחֵד בְּסִפְרוֹ שְׁמוֹנָה פְּרָקִים לְהִלְכוֹת מְעִילָה וּבְסוֹפָם הוּא כּוֹתֵב, כִּי אִם הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה לִשְׁמֹר עַל חֵפֶץ שֶׁהֻקְדַּשׁ עַל יְדֵי בֶּן אָדָם, וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וּלְהַקְפִּיד על כך מאד.
