אֲמוֹרָאִים
אחת הַתְּקוּפוֹת בהיסטוריה של עַם יִשְׂרָאֵל היא תְקוּפַת הָאֲמוֹרָאִים.
הָאֲמוֹרָאִים הֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁחָיוּ אַחֲרֵי רַבּי יהודה הנשיא מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה וְעַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי. תְּקוּפַת הָאֲמוֹרָאִים נִמְשְׁכָה כּשלוש מֵאוֹת שָׁנָה לערך וּבִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מֶרְכָּזִיִּים הָיוּ אֲמוֹרָאִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבָבֶל.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים עַל הָ"אֲמוֹרָא" שֶׁל רַבָּה בַּר רַב הוּנָא. הַכַּוָּנָה הִיא לָאָדָם שֶׁעָמַד לְיַד הֶחָכָם כְּשֶׁהֶחָכָם דָּרַשׁ בִּפְנֵי צִבּוּר וְאָדָם זֶה הָיָה אוֹמֵר בְּקוֹל אֶת דִּבְרֵי הֶחָכָם. הֶחָכָם דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהָאָדָם הַזֶּה הָיָה מְתַרְגֵּם אֶת דְּבָרָיו לַשָּׂפָה הַמְדֻבֶּרֶת כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יָבִינוּ. לְפִיכָךְ הוּא כֻּנָּה "אֲמוֹרָא", כִּי הוּא אָמַר אֶת דִּבְרֵי הֶחָכָם. אַחֲרֵי זְמַן מָה הִתְחִילוּ לְכַנּוֹת אֶת כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר בְּשֵׁם "אֲמוֹרָאִים".
