רק מכל נדיב לב ולא באופן מעושה

מאת כל איש וגו' (כה, ב).

אולי שיכוין לומר כי באיש שיודעים בו שהוא נדיב לב, לא יכניסוהו במשפט ההערכה לדעת מה יקבלו ממנו, כיון שהוא מוחזק כי לבו נדיב יקחו ממנו את אשר יביא, כי ודאי שיודע הוא עצמו שזה הוא יכלתו, ואת זו אצדיק שהיא תרומתי הצריך לתת, כאומרו את תרומתי, עוד ירצה לומר שאינה חשובה ליקראות תרומתי, אלא המובא מנדבת לב האדם, והוא אומרו מאת אשר וגו' תקחו את תרומתי, אבל המעושה לא קראה תרומתי, אלא תרומה, דכתיב ויקחו לי תרומה.

האור החיים הק' - בפרשתנו