כדי שיעבור עלי שבת אחת

ביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו' (יב, ג).

 ורבותינו ז"ל (דב"ר ו א) אמרו וז"ל למה התינוק נימול לשמונה ימים, שקנה ה' רחמים עליו להמתין לו עד שיהיה בו כחו, וכשם שרחמיו של הקדוש ברוך הוא על האדם, כך רחמיו על הבהמה שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה עכ"ל, וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח לא פחות ולא יותר:

 ונראה כי כח האמור בדבריהם הוא מה שאמר בזוהר (ח"ג צא:) שהוא כדי שיעבור עליו שבת, ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע ואז יהיה בן קיימא, והוא שאמרו רז"ל כח החיוני, ותמצא שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ר י ט) שקודם שבא שבת היה העולם רופף ורועד כיון שבא שבת נתחזק ונח עד כאן, והוא מה שאמרו כדי שיהיה בו כח:

אור החיים הק' - בפרשתנו