יום השבת אינו ניתן לשינוי
אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה (כג, ב-ג).
פסוק זה תמוה, הוא פותח "אלה הם מועדי", מועדי ה', ימים טובים, ולבסוף מדובר בו על שבת, "ששת ימים תעשה מלאכה". ועוד, לשם מה חוזר פסוק ד' ואומר "אלה מועדי ה' מקראי קודש"?
מסביר ה"אור החיים", התורה מתכוונת לפרש את ההבדל שבין המועדים ובין יום השבת. הקביעה של זמני המועדים נמסרה לרשות בית הדין, שהוא רשאי בשעת הצורך לעבר את החודשים ואת השנה, שעל ידי כך זמני המועדים נדחים. כנגד זה, לא ניתן בשום אופן לשנות את זמנה של השבת.
וזה אפוא הפשט: "אלה הם מועדי", המועד שלי, שהוא קבוע ועומד לעולם - "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון", מועד זה, יום השבת, אינו ניתן לשינוי. ואילו "אלה מועדי ה' מקראי קודש", המועדים המנויים להלן, כמו פסח, שבועות, ראש השנה וכו', עליהם נאמר "אשר תקראו אותם במועדם" - "אל תקרי אותם אלא אתם", אלא ייקבעו לפי ראות עיניו של בי"ד.
ואומרו אני ה' מקדשכם - נותן טעם לחיוב ישראל בדבר זה, כי באמצעות קדושת כהן ה' ברוך הוא משרה שכינתו בתוכינו ומקדש אותנו, ואם אין כהן אין עבודה ואין מקדש ואין שוכן.
