שנים מקרא אחר לימוד חק לישראל נושאים: שבת, כללי

שאלה

הלומד סדר לימוד חק לישראל כל יום, ביום שישי צריך לחזור ולומר כל הפרשה שנים מקרא ואחת תרגום. או יוצא יד"ח ע"י לימוד חק לישראל?

תשובה

יש לקרות פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ואינו יוצא יד"ח בלימוד סדר חק לישראל, אלא צריך לחזור ולקרות כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום.

מקורות להרחבה:

לימוד חק לישראל בכל יום מימות השבוע

פסק בשו"ע (סימן רפ"ה ס"א) שחייב אדם לקרוא כל שבוע שנים מקרא ואחת תרגום את פרשת השבוע.

הבן איש חי (פרשת לך לך אות ט') מביא מהאר"י שההכנות לשבת הם במחשבה, דיבור, ומעשה. וההכנה בדיבור הוא הסדר של 'חק לישראל' המתוקן עפ"י האר"י. דהיינו ללמוד בכל יום שנים מקרא ואחד תרגום, ונביאים וכתובים פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום, ובליל שישי ללמוד כ"ו פסוקים פעם אחת מקרא בלי תרגום.

יציאת יד"ח אמירת שנים מקרא ואחת תרגום בלימוד החק

יש שרוצים לומר שיוצא יד"ח במה שקורא באמצע השבוע, משום שכתוב 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום', ומזה שכתוב ישלים משמע שלא צריך לחזור על מה שקרא כבר בסדר הלימוד חק לישראל.

אך כתב הבן איש חי (שם סעיף יא) שחוץ מהלימוד של חק ישראל כל יום, צריך לעשות עוד הכנה בדיבור ביום השישי עצמו, לקרות הפרשה כולה שנים מקרא ואחד תרגום. ונמצא לדבריו שיש לחזור ביום שישי ולקרוא כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ואינו יוצא יד"ח ע"י לימוד החק לישראל.

וכן כתב בכף החיים (סימן קלב סק"ו)  שבכל יום יקרא מפרשת השבוע לפי סדר הימים (חק לישראל), ואחר כך ביום השישי יקרא כל הפרשה כולה מתחלתה ועד סופה שנים מקרא ואחד תרגום.

וכן מובא בסידור הרש"ש (עץ התדהר, מוסף ר"ח אחר עלינו לשבח) שיש ללמוד כל יום שנים מקרא ואחד תרגום, ונביאים וכתובים פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום (חק לישראל), ובליל שישי ללמוד כ"ו פסוקים פעם אחת מקרא בלי תרגום. וביום שישי יקרא פרשת השבוע כולה שנים מקרא ואחת תרגום.

בטעם אמירת שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי

מובא ב"לקוטי תורה" להאריז"ל (טעמי המצוות פר' ואתחנן), הטעם שצריך לקרוא ביום שישי שנים מקרא ואחד תרגום, על פי מה שאמרו הקדמונים, כי ישרא"ל נוטריקון י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה, כי כל אחד מישראל מקבל את חיותו מאות אחת שבתורה. ומבאר האריז"ל שנשמות גרים אחיזתם בלשון ארמית שהוא ממוצע בין לשון קודש ובין שאר לשונות הגוים. והנה בעודם בין הגוים הנה הם בבחינת לשון ארמית של חול שהוא לשון של גוים. אבל כאשר אנו משתמשים בלשון ארמית לצד הקדושה, על ידי שאנו קוראים בתורה שנים מקרא ואחד תרגום, בכך אנו מעלים את נשמות הגרים שאחיזתם בלשון תרגום להעלותם אל הקדושה. וזהו ענין אונקלוס הגר שתרגם את כל התורה בלשון ארמית, כי הוא בעצמו היה גר שזכה להיכנס בתוך הקדושה ולהתגייר.

יתכן לפי זה שהרי הרבה מאבות האומה באו מאומות העולם (ראה אוה"ח הק' בראשית מט ט), אם כן, יש שייכות להכל לעניין זה של לשון ארמי, ולכן כבר בתורה מצינו אודות לבן שהיה חותנו של יעקב אבינו ע"ה שהיה קורא 'יגר שהדותא' (בראשית לא מז). וע"כ יש מצוה על כל אחד לקרוא ביום שישי שנים מקרא ואחד תרגום את הפרשה. זאת מלבד מה ששומעים הקריאה בציבור (שו"ע שם), כי כאמור יש בזה גם חיוב בדיבור כנגד שרשי נשמות ישראל וחלקם בתורה.