שמיעת קול זמר אשה נושאים: אישות וטהרה, כללי

שאלה

האם מותר לשמוע שירה של אשה?

תשובה

בשעת ק"ש או תפילה אסור לשמוע קול זמר של אף אשה אפילו היא אשתו, ודיבור מותר.

שלא בשעת ק"ש ותפילה, מעיקר הדין מותר לשמוע קול זמר של אשה פנויה וטהורה, אך צריך לכוון שלא ליהנות מזה. ומבתולה שהגיעה לגיל של וסת אסור לשמוע. ולהלכה מחמירים שלא לשמוע אף קול זמר של ילדה, ונחלקו הפוסקים מאיזה גיל וכדלהלן. וכן נחלקו הפוסקים בעניין שמיעת שירת אשה דרך רדיו או מכשיר חשמלי. ופשוט שירא שמים יחמיר בכל אלו.

מקורות להרחבה:

מקור איסור שמיעת קול ערוה:

איתא בגמ' (ברכות דף כד ע"א) אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר 'כי קולך ערב ומראך נאוה' (שיר השירים כ, יד).

שמיעת קול זמר אשה בק"ש ובתפלה:

כתב הב"י בשם רבינו יונה (או"ח סימן ע"ה) קול באשה ערוה כשקורא ק"ש וזה דווקא בשעה שמנגנת, אבל מדברת כדרכה מותר. ופסק בשו"ע (שם ס"ג) שיש להזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש, אפילו פנויה (מג"א סק"ו). ומוסיף הרמ"א (שם) שאפילו קול זמר של אשתו אסור בשעת ק"ש.

ובחוט שני (אבן העזר סימן כא סק"י) כתב שבדברי קדושה כגון זמירות שבת עם פסוקים אסור לשמוע אפילו את אחותו שרה מגיל ג' שנים.

שמיעת קול זמר אשה שלא בשעת ק"ש ותפילה:

כתב השו"ע (אבן העזר סימן כ"א ס"א) אסור לשמוע קול ערוה. וכתב הבית שמואל (שם סק"ג) אבל קול פנויה או קול אשתו מותר, ולא בשעת התפילה. והכוונה לקול זמר דכתב שם בשם המהרש"ל שקול דיבור מותר אף בשעת התפילה.

וכתב המג"א (או"ח סימן עה סק"ו) שקול זמר של אשת איש לעולם אסור לשמוע. אבל קול דיבורה שרי.

וכתב המשנ"ב (או"ח סימן עה ס"ק יז) שמותר לשמוע קול זמר של אשה פנויה שלא בשעת ק"ש, אך שלא יכוון ליהנות מזה. ואם היא נדה אסור. ובתולות שמגיעות לגיל שיש להם וסת בחזקת נדות הן.

וכתב בשבט הלוי (ח"ה סימן קצז אות ד') שיש להזהר בבתי ספר חרדים שלא יצא מכשול על ידם. ושכנים השומעים שירה מבית ספר, צריכים להסיח דעת מזה כאילו אינם שומעים כידוע לענין קול דמרגישים בעיקר אם נותן דעת לזה. ועל הבנות והנשים להנמיך קול ככל האפשר. וכן כתב בחוט שני (המובא לעיל) שהמתגורר סמוך לסמינר של בנות ששרות לפעמים לא ישים לבו לזה. ואם מרגיש בעצמו שזה מביאו לידי הרהור אסור.

להחמיר שלא לשמוע קול זמר של ילדה:

כתב האגרות משה (או"ח ח"א סימן כו) שיש להתיר לשמוע קול זמר של קטנות עד גיל י"א שנה, ובנות מעל י"א שנה יש להחמיר אף שמותר מדינא אם ידוע שלא ראו דם, משום שיש כאלה שרואות דם כבר בגיל זה.

ובנטעי גבריאל כתב (הלכות יחוד פרק נד ס"ה) שיש להחמיר לא לשמוע קול זמר של ילדה מגיל י', ותמה על האגרות משה שהקל עד גיל י"א.

ובבן איש חי (ש"ר בא סעיף יג) כתב שאסור לשמוע קול זמר של אשה אפילו היא פנויה, מיהו בת קטנה פחות משש שנים אין לחוש אם פועה ומנגנת לתינוק.

ובספר הליכות שלמה להגרש"ז אויערבך (הלכות תפילה פרק כ' סעיף יב ובהערה כ) כתב שבשמיעת קול זמר של אשה מתוך הקלטה, אף שאין בזה ערוה שייך חשש הרהור ולא יאמר אז דברי קדושה. אבל קול זמר אשה ממש מג' שנים ואילך אסור. והוסיף שיש להרחיק ילדים מגיל תשע שלא ישמעו קול אשה.

ובחוט שני (המובא לעיל) כתב שבדברי קדושה כגון זמירות שבת עם פסוקים אסור לשמוע את אחותו שרה מגיל ג' שנים. משמע שאוסר כבר מגיל ג' שנים.

ועיין באגרות משה (או"ח ח"ד סימן טו) שמדייק מדברי המג"א והמשנ"ב דאסור לשמוע קול זמר של אשה נכרית בכל גיל.

שמיעת קול זמר אשה דרך רדיו או מכשיר חשמלי:

בספר הליכות שלמה (שם) כתב שלשמוע מתוך הקלטה אין בזה ערוה. אך לא יאמר דברי קדושה בשעה ששומע, משום ששיייך חשש הרהור. וכל זה בהקלטה, אבל בעת ששרה אפילו אם השמיעה דרך מכשיר חשמלי אסור.

והגר"ע יוסף כתב (שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סימן ו') שאם אינו מכירה מותר, ואין בזה משום קול באשה ערוה. ואם מכירה אפילו ע"י תמונה, אסור לשמוע קולה בגרמופון או ברדיו. אמנם בהמשך פסק הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ט, קח, מג) שגם אם ראה את תמונתה או מכירה באופן כללי מותר. והביא את דברי הבן איש חי (בן יהוידע תענית ה:) שדווקא אם פגשה והיה לו איזה ריעות עמה אסור. אבל אם רק ראה תמונה שלה, מותר. ומביא שם גם בשם הגרי"ש אלישיב שהתיר אף למי שמכיר את האשה, מפני שאין זה קולה אלא הקלטה.

הציץ אליעזר (ח"ה סימן ב') כתב שמותר משום שאין זה ממש קולה של האשה, ובלבד שלא יתכוון ליהנות.

ובשו"ת פרי השדה (ג, לב) כתב שאסור לשמוע שירת נשים אף דרך כלי, מפני שניכר שזה קולה של אשה, ומביא לידי הרהור.  וכן פסק הגר"ש וואזנר (שבט הלוי ח"ה סימן קצז אות ג') שאסור מדינא לשמוע קול זמר של אשה ברדיו, שמעורר חשק ותאווה. וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב (או"ח, ל, וקסג).