משחק באוכל נושאים: כללי

שאלה

האם מותר לתת לילדים לשחק באורז, או שזה בל תשחית. והאם כשהאורז בלי הכשר זה קל יותר?

תשובה

כאשר משחקים באורז ואין זה גורם להפסד או למיאוס של האורז מותר, כגון לשים אורז בתוך בלון בכדי שיעשה רעש. אך כאשר גורמים למיאוס של האוכל כגון שצובעים אותו לנוי או למשחק יש להחמיר ולהשתמש בדבר אחר למשחק, ובאופן שאין תחליף ובשביל המשחק  חייבים דבר מאכל מותר.

אסור לבזות אוכל אף שאסור באכילה.

מקורות להרחבה:

מקור האיסור לבזות אוכל:

איתא בגמ' (שבת נ:) בעו מיניה מרב ששת מהו לפצוע זיתים בשבת, אמר להו וכי בחול מי התירו, קסבר משום הפסד אוכלין, לימא פליגא דשמואל דאמר עושה אדם כל צרכיו בפת, אמרי פת לא מאיסי הני מאיסי, מכאן ששמואל מתיר לעשות צרכיו בפת רק אם הפת אינה נמאסת בכך.

וכן פסק הרמב"ם בהלכות ברכות (פ"ז ה"ט) אין מפסידין שאר אוכלין ומשקין דרך ביזוי ובעיטה. וכן נפסק בשו"ע (סימן קע"א ס"א) עושה אדם כל צרכיו בפת והני מילה דלא ממאיס בה, אבל מילי דממאיס בה לא.

מתי מותר להפסיד אוכלין:

וכתב המג"א (הקדמה לסימן קע"א) שמשמע מדברי הרמב"ם דדבר שהוא צורך האדם ליכא ביזוי ובעיטה. והמג"א (שם סק"א) הקשה, א"כ מדוע אסור לפצוע זיתים כמבואר בגמ' (שם) ותירץ שמדובר שרוצה ליטול בו ידיו, ואפשר ליטול בבורית.

והמשנ"ב בביה"ל (שם ד"ה לא) חולק על המג"א וכותב שההיתר הוא בדבר שהוא דרך העולם, דהרי מותר לסוך בשמן ולא אסרינן משום שאפשר בבורית, ובפציעת זיתים אף שיש בתוכן שמן אסור כי אין דרך העולם לסוך בפירות. וכן במשנ"ב (סק"ד) כתב שדבר שהוא צורך האדם ודרך העולם לעשות באוכל צורך זה, גם כן שרי. ומטעם זה התירו לזלף הקרקע ביין, ולסוך הגוף ביין ושמן.

להפסיד אוכל לצורך משחק:

ובשו"ת אבני ישפה (ח"א סימן לד ענף ג') מביא שנשאל האם מותר לקחת תפו"א ולחתוך אותו בצורות שונות, ואח"כ לטבול החתיכות בצבע למען יעמדו לנוי, נראה דאסור לעשות כן דיש כאן הפסד אוכלין, אף שהנוי הוא צורך האדם, מ"מ יכול לעשות הנוי מעץ ואבן ואין להפסיד אוכלין.

ובספר עשה לך רב (ח"ד שאלה כד) מביא ראיה מדברי השו"ע (סימן תקי"ד ס"ז) שכתב שאסור לעשות ביו"ט כלי מתפוח אדמה להושיב שם נר, ומכאן למדים שאם מכינים אותו מערב יו"ט מותר, הרי מבואר שמותר להשתמש בתפוח אדמה כפמוט. ומוכח שכל זמן שמשתמש אדם במאכלים לצרכיו שלא דרך זלזול מותר. אך כמובן באופן שיש תחליף אחר, אין היתר לבזות אוכלין אפילו לצרכו.

ולכאורה לדבריו אם יש משחק שרוצים לשחק בו, או משהו שרוצים לעשות לנוי ויש אפשרות לעשות את זה ע"י דבר מאכל או ע"י דבר אחר. יעשו ע"י דבר אחר. אך אם מה שרוצים לעשות אפשר לעשות רק ע"י דבר מאכל ואין עוד אפשרות כרגע אז מותר. ולא אומרים שצריך להחליף משחק או שלא יעשה את הפעולה שרוצה. כמו שראינו שמותר לזלף יין או לסוך בשמן כי זה צורך האדם, ולא אמרינן שלא יסוך, אלא משום שאין תחליף אחר מותר, אך בפציעת זיתים לצורך נטילת ידיים שיש תחליף ליטול בבורית, אסור.

וכל זה בתפו"א שמורח בצבע ומפסיד האוכל, אבל לכאורה לשחק באוכל כאשר האוכל אינו נמאס לאכילה, כגון להניח פתיתי אורז בתוך בלון בכדי שיעשה רעש, האורז אינו נמאס ע"י זה, לכו"ע מותר.

לבזות אוכל האסור באכילה:

נחלקו הפוסקים אם אסור לבזות אוכלין האסורים בהנאה, הפמ"ג (סימן קע"א א"א סק"א) כתב שאף שאין הפסד אוכלין באיסורי הנאה, אסור לבזות אוכלין האסורים באיסור הנאה, דמי שרואה אינו יודע שהוא אסור באיסור הנאה. והאדר"ת (אחרית השנים פ"ד על הרמב"ם שם ה"ח אות ח') כתב שמותר להשליך איסורי הנאה בבית הכסא. ומשמע ממחלוקת זו, שאם האוכל אסור רק באכילה ולא בהנאה לכו"ע יש בו איסור ביזוי.