לחתוך דג במספריים בשבת נושאים: שבת, כללי

שאלה

האם מותר לחתוך את הדג ע"י מספריים בשבת, או שאסור משום מוקצה?

תשובה

מספריים הם כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו, ולכן מעיקר הדין מותר לחתוך עמם דג בשבת, אמנם יש מחלוקת הפוסקים אם מותר אף באופן שיש אפשרות להשתמש בכלי היתר. ובמקרה זה בד"כ יש אפשרות לחתוך הדג גם בסכין, וע"כ יש להחמיר לחתוך בסכין. ואם אין אפשרות, או שקשה לחתוך בסכין, מותר לחתוך במספריים.

מקורות להרחבה:

כלי שמלאכתו לאיסור:

מספריים הם כלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלם סתם בשבת משום מוקצה, אלא לצורך גופו או מקומו, דהיינו שצריך את המספריים לשימוש המותר בשבת, או שצריך המקום ששם מונחים. אך לא יטלטלם סתם ואף לא כדי לשמור עליהם שלא יהרסו.

דין מספריים:

ולפי"ז מותר להשתמש במספריים לצורך דבר המותר, וכן כתב השו"ע (סימן שי"ד ס"ט) שמותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים, ובקצות השולחן (סימן קמ"ה ס"ג) כותב שמותר לחתוך חוט התפירה בסכין או במספריים. וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק י"א סעיף לז) שמותר לחתוך החוט אף במספריים.

יש לו סכין ומספריים:

אמנם כתב המשנ"ב (סימן ש''ח ס"ק יב) שכל ההיתר להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, הוא רק כאשר אין לו כלי היתר לשימוש זה. דאם יש לו כלי היתר אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור. וא"כ כאשר יכול לחתוך הדג ע"י סכין שהוא כלי שמלאכתו להיתר, אין להשתמש במספריים שהם כלי שמלאכתו לאיסור.

אך מדברי הב"ח והט"ז משמע שחולקים, ואף באופן שאפשר להשתמש בכלי היתר, מותר להשתמש בכלי איסור לצורך גופו או מקומו. שכן כתבו הטור והשו"ע (סימן ש"ח סעיף יד) שמנעל חדש מותר לשומטו מעל הדפוס אף על פי שמלאכתו לאיסור, כיון דשם כלי עליו מותר לטלטלו לצורך מקומו. וכתבו על זה הב"ח (שם על הטור) והט"ז (שם ס"ק יג) שאף אם היה רפוי אין צריך שישמוט המנעל ממנו, אלא נוטל הדפוס מהמנעל. ומשמע שאף אם בקלות יכול היה שלא לטלטל את הדפוס אלא רק את המנעל שהוא היתר, אין צורך, ויכול לטלטל את הדפוס שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, משום שזה לצורך מקומו ומותר.

ועל דבריו הביא המשנ"ב (שם ס"ק נז) את דברי האליה רבה שמפקפק ברפוי, דלמה יטלטל הדפוס, טוב יותר שישמיט המנעל מעליו אחרי שהוא רפוי ולא יטלטלו בידים. וזהו כשיטת המשנ"ב שאם אפשר בדרך היתר עדיף שלא לטלטל כלי שמלאכתו איסור אף לצורך גופו או מקומו. ומ"מ כתב המשנ"ב (שם) שבמקום שקשה להשמיט המנעל בודאי אין להחמיר.

ובתוספת שבת (סימן ש"ח ס"ק מו) כתב שוודאי עדיף לשמוט את המנעל, ורק במקרה שיש טורח לעשות בכלי ההיתר, אז יש לומר שלא הטריחו חכמים לשנות כיון דמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, אבל בדין זה של מנעל שכתב הב"ח שהדרך לשמוט המנעל מהדפוס, וודאי שעדיף לעשות כך ולא לטלטל הדפוס שהוא כלי שמלאכתו לאיסור. אך כתב שיש לשמוע לדברי הט"ז והב"ח שמקילים אף שהוא מחמיר, כי בטלה דעתו נגדם.

סיכום השיטות:

לב"ח ולט"ז מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, אף שיכול בקלות ובלי טרחה לעשות את הפעולה ע"י כלי שמלאכתו להיתר. ולדברי התוספת שבת אם יכול לעשות את הפעולה ע"י כלי היתר בקלות ובלי טרחה אין לטלטל את הכלי שמלאכתו לאיסור. ומבטל דעתו בפני הט"ז והב"ח שאפשר להקל.

ולדעת המשנ"ב והאליה רבה אין לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אף לצורך גופו או מקומו, באופן שיכול לעשות זאת ע"י כלי שמלאכתו להיתר. ואף שיש לו טורח בזה. ורק באופן שקשה לו יכול להקל.

הלכה למעשה:

מספריים הם כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו, ולכן מעיקר הדין מותר לחתוך עמם דג בשבת, אמנם יש מחלוקת הפוסקים אם מותר אף באופן שיש אפשרות להשתמש בכלי היתר. ובמקרה זה בד"כ יש אפשרות לחתוך הדג בסכין, וע"כ נכון להחמיר לחתוך בסכין. ואם אין אפשרות, או שזה קשה לחתוך בסכין, מותר לחתוך במספריים.

כיום יש מספריים מיוחדות לחיתוך בשר, ומספריים אלו דינם ככל מספריים שהם כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהם עשויות לצורך חיתוך בשר שאינו ראוי לאכילה וע"כ זה מוקצה. והכלל הוא שכל כלי שעיקר פעולתו הוא לצורך דבר שאסור לעשות בשבת הרי הוא כלי שמלאכתו לאיסור. וע"כ אם מייחד מספריים שהשימוש בהם יהיה לצורך דבר היתר לעולם, ולא נעשה בהם שימוש אחר האסור לעשותו בשבת, הרי הם ככלי שמלאכתו להיתר, ומותר להשתמש לכו"ע.