גרעין משמש של ערלה נושאים: כללי

שאלה

האם מותר להשתמש בגרעין משמש של ערלה (גוגו) למשחק?

תשובה

פרי של ערלה וכן קליפה וגרעין ששומרים על הפרי אף שאינם ראוים לאכילה אסורים בהנאה.

מקורות להרחבה:

מקור לדין ערלה:

פירות הגדלים בשלוש שנים הראשונות מעת נטיעת העץ הם ערלה, דכתיב 'ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים ולא יאכל' (ויקרא פרק יט פסוק כג).

דין קליפות וגרעינים:

בגמרא (ברכות לו:) דורשים את פריו, את הטפל לפריו, זה השומר לפרי. ולכן גם קליפות וגרעינים שאינם ראויים למאכל אם  הם שומרים על הפרי אסורים, ומובא בגמ' (קידושין נו:) שאסורים לא רק באכילה אלא גם בהנאה, וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן רצ"ד ס"א). (וזה רק בערלה, אבל גבי רבעי לא. ששם לא כתוב 'את' פריו לרבות (ט"ז שם סק"א)).

משחק ילדים בגרעין של משמש (גוגו):

בספר חשוקי חמד (ברכות לו:) כתב דטעם פרי אין בזה, וע"כ אין בזה האיסור שיש בפרי הראוי לאכילה. ומכל מקום אסור בהנאה משום שהוא טפל לפרי, ומסתפק שם לגבי משחק אם נחשב להנאה או לא. וכותב שמסתבר שאסור לשחק. ויש עוד שרוצים לומר שאין זה נחשב הנאה, משום שאינו נהנה מהגרעין עצמו אלא מהמשחק. אך לא מסתבר כן. כי בכל אופן נהנים מהגרעין בדרך של משחק.

והנה בגרעיני משמש של שביעית, הבאנו בהליכות השביעית (פרק כא סעיף ט) שאין בהם קדושת שביעית, והילדים יכולים לשחק בגרעינים הללו. ובהערה (שם כא) שכן התיר בשו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן רכד אות ג), ועיין טעמו שם (בשו"ת שבט הלוי) משום שהגרעין הוא עץ בעלמא. ובחוט שני כתב שהגם שבפנים הגרעין יש שקד, מכל מקום הרי אינו נפסד על ידי המשחק. ועיי"ש שיש חולקים. אלא שקדושת שביעית הוא דוקא על מה שראוי לאכילה, ואינו עניין לערלה.

אמנם יש לציין כי מי שקיבל הרבה גרעיני משמש, אינו צריך לחשוש שאחד מהם הוא גרעין של ערלה, משום שהולכים אחר רוב פירות משמש שאינם ערלה. ואם ידוע לו על גרעין של ערלה שהתערב בתוך כל הגרעינים, הרי זה בטל רק במאתיים, כדין ביטול ערלה במאתיים.