בדיקת ביוץ בשבת נושאים: שבת, כללי

שאלה

האם מותר לבצע בשבת בדיקת ביוץ, ע"י מקלונים המשנים את צבעם בעת תוצאות הבדיקה?

תשובה

יש להימנע מלעשות בדיקות מסוג זה רק לצורך חולה שיש בו סכנה או ספק פיקוח נפש, משום שאפשר לקיים את הבדיקה גם קודם או אחר השבת. לדברי הרבה פוסקים  אסור לעשות בדיקת ביוץ בשבת, משום מלאכת צובע.

אמנם יש שהתירו לעשות בדיקת ביוץ גם בשבת, מהסיבות הללו: א. שאין בזה שיעור צביעה. ב. שהוא רק גרמא. ג. שאינו צריך לעצם הצביעה, אלא לתוצאת הבדיקה. אך, להלכה, אין לעשות את הבדיקה בשבת, ובזוג חשוכי ילדים שיש להם צורך דחוף בכך, יש לעשות שאלת חכם. גם באופנים שיש לסמוך על המקלים ולהתיר, טוב לכתחילה לעשות זאת באופן שהמים יתקרבו מאליהם לקיסם.

מקורות להרחבה

מה היא בדיקת ביוץ

בדיקת ביוץ היא בדיקה המאפשרת לאשה לדעת את מועד יום הביוץ כדי שתוכל להגדיל את הסיכוי להיכנס להריון ע"י שיודעת באלו ימים היא פורייה. יש בדיקה ביתית שמקיימים ע"י הטלת מים על מקלון הבדיקה, ברגע שהמקלון נרטב נוצר צבע של פס אחד, ובאם יש הורמון מסוים (הנקרא LH) נוצר צבע של פס נוסף זהה לפס הראשון. וזה מראה על כך שמועד הביוץ מתקרב, ומשך הביוץ הוא ל48 שעות.

טעם הצד לאסור לבצע בדיקה זו בשבת

משום איסור צובע, שגורם למקלון הבדיקה להיצבע בפסים. ואף צריך לגוף הצביעה, ומתכוון לזה. והסברא שיש לחשוש משום איסור צובע, משום שהגמרא (כתובות ה:) דנה לגבי בעילת בתולה בשבת, אם בהוצאת הדם יש משום חבורה בשבת או שהדם סגור בתוך הרחם וצריך פתח לצאת ואין בזה משום חבורה, ושואלת הגמרא אם נאמר שאכן הדם רק סגור בתוך הרחם ואין בזה משום עשיית חבורה בשבת, האם אפשר לומר שהוא צריך לדם ומותר, או שהוא צריך לפתח עצמו ואסור. ומקשים התוספות שם (ד"ה לדם) שהרי זה פסיק רישיה לענין הפתח שפותח בשבת, ואיך אפשר לומר שמותר אם הוא צריך לדם, ותירצו שיכול להוציא את הדם אף בלא הפתח, ולכן אין זה נחשב פסיק רישיה. ומביאים שם בשם ר"י לבאר את הכוונה שהוא צריך לדם, דהיינו שצריך לראות אם היא בתולה.

והנה רש"י במסכת שבת (קז. ד"ה והחובל) ביאר ב' דרכים מה הטעם שהחובל בשמונה שרצים בשבת חייב, או משום דהוי חבורה שאינה חוזרת והוי תולדה דשוחט, או משום שיש להם עור ונצבע העור בדם הנצרר בו וחייב משום צובע. מעתה בבעילת בתולה שיש בה משום חבורה כמבואר בכתובות, הרי לא שייך הדרך הראשונה ברש"י, כי אם הדרך השניה שאיסור חבורה הוא משום צובע. וצריך להבין מה הצביעה ששייך בדם של בתולה. ומבואר בשיטה מקובצת (כתובות שם) ששייך צביעה כדי להראות שהיא בתולה ע"י הסדינין, או שבשרה שצבוע בדם.

על פי זה כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סימן כה פרק א אות ד) לדקדק מדברי הר"י בתוספות וכן מדברי השיטה מקובצת, שכאשר צריכים את הדם כדי להראות לאחרים, יש בדבר משום מלאכת צובע, ואם כן לגבי טבלה שנצבעת ע"י הטלת מים עליה, ומביאים אותה אח"כ לרופא לראות ע"י הצבע אם יש מחלה מסוימת, יש בזה משום מלאכת צובע. ולפי זה לא יהיה מותר לעשות כן אלא לצורך חולה שיש בו סכנה.

דין בדיקת ביוץ בשבת

אלא שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (שם) כי לאחר עיון נראה שיש להתיר גם לחולה שאין בו סכנה להטיל מים על טבלה ולהביאה לרופא שיבדוק לפי הצבע האם יש לו מחלה מסוימת. ואף שהצבע משתנה ונחשב מלאכה שצריכה לגופה שהרי הוא רוצה את הצביעה, מ"מ מותר משום שאין בזה שיעור צביעה של חוט שאורכו ארבעה טפחים, וגם משום שזהו צבע שאינו מתקיים. וכתב טעם נוסף, שלמעשה הרי אין צריך את הצביעה למטרת הצביעה כי אם להבחנת המחלה, והצביעה עצמה היא דרך לכלוך. ולכן יש להתיר אף לצורך חולה שאין בו סכנה. בסברא זו יש לדון, כי למרות שאין לו צורך כאן בצבע מסוים אלא בתוצאה שהצבע מורה, מכל מקום הוא מעוניין בצבע כי רק כאשר המקלון צבוע יהיה ניתן לדעת את התוצאה, ואם כן סוף סוף הוא מעונין בצביעה זו.

אמנם בשו"ת באר משה (ח"ח סימן כד סעיף כ) כתב שיש אומרים שמותר לעשות בדיקה בעזרת מיני קיסמים, רק לצורך ספק סכנת נפשות. וכותב שאינו מכיר קיסמים אלו, אבל ע"פ פשטות אין מה לחשוש, דאין כאן כלל צביעה, משום שנעשה ע"י חומרים מיוחדים הגורמים לצבע, ואין זה צובע ממש, אלא גרמא של המי רגלים, והצביעה היא כלאחר יד.

ובשמירת שבת כהלכתה (פרק לג סעיף כ) הביא בזה ב' דעות, בתחילה כתב שמותר לבדוק אצל חולה, במיני קיסמים המיוחדים לכך. ויש מי שמפקפק בזה, ומתיר אלא אם עושה זאת למנוע סכנת נפשות או ספק סכנת נפשות. ולדבריו משמע שאין לעשות בדיקת ביוץ בשבת משום שהאשה אינה נחשבת לחולה, ובוודאי שאין לה חשש סכנת נפשות. אך הביא (שם הערה צב) בשם הגרש"ז אויערבאך שיש להסתפק בדבר מאחר ואין רוצים בצביעת הקיסם רק בשביל לדעת דבר אחר, ואין זה דומה לצביעה שהייתה במשכן, ולכן העצה היא לעשות זאת באופן שהמים יתקרבו מאליהם אל הקיסם, דחשיב רק גרמא. ומשמע מדבריו שמתיר.

ובספר נשמת אברהם (סימן שיח סעיף יא סוף אות ב) מביא בשם הגרי"י נויבירט בעל מחבר ספר שמירת שבת כהלכתה שבדיקה כדי לדעת זמן הביוץ בזוג חשוכי ילדים, מותרת לשימוש גם בשבת, ושכן שמע בשם הגרי"ש אלישיב.

אך בספר ארחות שבת (פרק טו סעיף סז) כתב שאין להשתמש במקלון כזה בשבת, אלא לצורך ספק פיקוח נפש. ובשו"ת ושב ורפא (ח"ג סימן סה) מביא בסוף דבריו בשם בעל מחבר ספר נשמת אברהם, שבדיקה זו אינה מן הצורך לעשותה ביום שבת דווקא, ואפשר להמתין עד לאחר השבת.

ובקיצור שולחן ערוך הרב עובדיה (ח"א עמוד 609) כתב שאסור לעשות בדיקת ביוץ בשבת, וביו"ט מותר.