הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל בעל קרן לדוד אבדק"ק סאטמאר א' סיון תרפ"ח
הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל בעל קרן לדוד אבדק"ק סאטמאר, נולד ביום י"ד שבט תרכ"ז לאביו הרה"ג מו"ה עמרם גרינוואלד זצ"ל מטשארנא.
היה תלמיד מובהק לאחיו הגה"ק בעל ערוגת הבושם, ואח"כ עבר ללמוד בישיבתו של הגאון בעל חתן סופר במאטערסדארף. מיום עמדו על דעתו הרביץ תורה לתלמידים ולא פסקה ישיבה מעל שלחנו. משנת תרנ"ה עמד לימין אחיו הערוגת הבושם בהנהגת הישיבה בחוסט. משנת תרס"ז היה אבדק"ק צעהלים. בשנת תרע"ב נתקבל להיות אבדק"ק אויבערווישעווא.
בשנת תרפ"א נתקבל להיות אבדק"ק סאטמאר שהיתה אחת מן הקהילות הנכבדות ביותר במדינה. העמיד תלמידים רבים ביניהם רבנים מובהקים וגדולי תורה. נתבקש לישיבה של מעלה ביום ר"ח סיון שנת תרפ"ח.
נדפס ממנו תשובות קרן לדוד על ד' חלקי שו"ע, וספר קרן לדוד עה"ת ומועדים.
והעמידו תלמידים הרבה
סיפר הגה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן זצ"ל:
הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל הרביץ תורה לאלפים ובכל מקום שקבע משכנו העמיד תלמידים הרבה. ואלה תולדות חייו: בראשית היה דומ"ץ בעיר סערדאהעלי, אך מכיון שהצלחתו גרמה חלישות הדעת למרא דאתרא, כי רוב צורבי התלמידים נמשכו אחריו, לכן העביר הגרא"ד משכנו לעיר צעהלים, שם נתעטר בכתר הרבנות וכן העמיד תלמידים הרבה בישיבה אשר העמיד וניהל שם לשם ולתפארת, ואבי מורי הרה"ג מוה"ר רבי יוסף יהושע פרידמן ז"ל היה נמנה אז בין תלמידיו.
לאחר כמה שנים עבר לכהן פאר כאב"ד וראש ישיבה בעיר ווישווא, אח"כ השתדל זקיני אבי אמי, הרה"ח מוה"ר רבי יחיאל מיכל מ"ש פראנקל ז"ל שהיה ראש הקהל בעיר סאטמאר, שיבוא להתעטר ברבנות העיר סאטמאר, ונאות לבקשתו, ואכן גם שם הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה.
במשך שנים רבות התאספו הרבה מתלמידיו להתועד יחד לעילוי נשמתו ביומא דהילולא דיליה - ר"ח סיון. שנה אחת שמעתי מתלמידו הרה"ג רבי אלעזר קליין מכפר גדעון זצ"ל, שבעת שלמד אצלו בישיבתו בסאטמאר ראה את פנקס הרשימות משמות הבחורים התלמידים שלמדו עמו באותה שנה, ובמחזור זה היו לו שש מאות ושלשה עשר תלמידים, כמנין תרי"ג.
מאחר שלא זכה הגרא"ד לפרי בטן ולא השאיר אחריו זרע, לכן קראו הרבה מתלמידיו את בניהם על שמו כדי להקים לו שם ושארית, וגם אני הנני נקרא על שמו, מאחר שאבי מורי ז"ל היה נמנה בין בחירי תלמידיו.
פרקי אבות - 'מפי ספרים וסופרים' (ח"א, עמ' תנד)
מעלת קביעות עתים לתורה
שח הגה"צ רבי נתן געשטעטנער זצ"ל:
שמעתי פעמים רבות מכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מפאפא זי"ע בעל ויחי יוסף, דבר נפלא ששמע מרבינו זי"ע, לבאר מה שראינו בתלמוד שהפליגו רבות בחובת קביעת עתים לתורה, וטעמא בעי למילתא אמאי בעינן דוקא קביעת עתים, ולא סגי במה שילמד שעה אחת ביום ללא קביעות.
ופירש פה קדוש, דהנה בפשטות קשה טובא, שהרי האדם עסוק בפרנסה על המחיה ועל הכלכלה ברוב היום, וא"כ אפילו אם ילמד בערב איזו שעה, הרי שעות אלו יתבטלו ברוב שעות היום שאינו עוסק בהם בדברי תורה.
ברם הרי אמרו בכתובות (טו, א) כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ועל כן אם ילמד האדם בל יום איזו שעות ללא קביעות, בודאי שהמועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו, אבל לזה חסד גדול עשה עמנו השי"ת, שצוה לנו על ידי חכמיו הקדושים לקבוע עתים לתורה, וכשלומד בקביעות הוי כמחצה על מחצה, ואותן השעות המועטות שעוסק בהם בתורה בקביעות אינם בטלים ברוב שעות היום, עכד"ק.
