חשבון נפלא מדוע היה הוי אמינא מחמת כיבוד אב ואם לחלל שבת
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם (יט, ג).
אמרו חז"ל (יבמות ה, ב): 'יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת, תלמוד לומר, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כולכם חייבין בכבודי'. ודקדק בספר 'פרדס דוד', דלמה לא אמרו 'יכול יהא כיבוד אב או אם דוחה שבת', ומשמע מלשון הגמרא שרק אם גם אביו וגם אמו אמרו לו לחלל שבת היינו סבורים שישמע להם, אבל אם רק אחד מהם אמר לא, וצריך ביאור מה ההבדל.
ויש לומר על פי דברי התוספות (בבא קמא כה, א ד"ה קל וחומר), שהאב והאם כל אחד נותן חמשה חלקים, והקדוש ברוך הוא נותן עשרה (ראה נדה לא, א), לפי זה יש לומר, דבאמת אם אביו לבדו או אמו לבדה ציוו אותו לחלל שבת, לא היה צד לומר שיחלל שבת, כיון שכל אחד ואחד מהם יש לו בבן רק ה' חלקים, ואילו לקדוש ברוך הוא יש בו עשרה חלקים, ומהיכי תיתי לבטל את מצות הבורא בעוד שחלקו כפול משל אב או אם. אמנם באופן ששניהם גם יחד היינו האב והאם ציווהו לחלל שבת שאז יש י' חלקים נגד י' חלקים, היה מקום לומר דאולי ישמע להם, וזה בא הכתוב להוציא מלב הטועים לידע ולהודיע כי 'כולכם חייבים בכבודי'.
