החיזוק בימי הגלות שביהמ"ק מוכן בשמיים ומוכן לרדת
כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם (מ, לח). ומסיימין חזק חזק ונתחזק.
י"ל דהמשכן קיים לעד ואף שבהמ"ק חרב מ"מ נגנז בשמים ונעשה של אש ועתיד הקב"ה לבנותה באש ובהמ"ק של אש יורד מן השמים וכמש"כ רש"י ר"ה (ל, א) וסוכה (מא, א), וכנאמר באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. והנה ע"י שישראל יודעין וזוכרין ומשימים נגד עיניהם כי הבהמ"ק של אש קיים בשמים ועתיד לירד זה נותן חיזוק לישראל בימי גלותם.
וז"ש כי ענן ה' על המשכן יומם, היינו ענן הכבוד הנגלה לעין כל בשעה שהוא בחינת יומם שבהמ"ק קיים. ואש תהיה לילה בו, ובשעת לילה שאז הוא גלות אז המשכן הוא בבחי' אש הנגנז בשמים. לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם, היינו במסעות הגלות יהי' זה לעיני ישראל שבהמ"ק לא נחרב אלא שנעשה של אש ומוכן לרדת בבחי' מכון לשבתך. ועי"ז חזק חזק ונתחזק, שאם זה נגד עיני ישראל הרי זה נותן חיזוק לישראל בימי גלותם בחינת לילה שלא יתיאשו מהגאולה.
