גם הגיה וגם חתם...
את הגמל (יא, ד).
אחד היה תמיד רגיל לכתוב הגהות על ספרים ולחתום את שמו. פעם ביקש מהגאון רבי חיים מולאזין זצ"ל שישאיל לו גמרא עירובין, ואמר לו ר' חיים אתן לך בתנאי שלא תכתוב הגהות ובפרט שלא תחתום את שמך.
כשלמד הלה את המשנה בעירובין (דף לה.) הרי זה "חמר גמל", לא הבין הפשט, חשב שהוא טעות ועשה הגהה בצדו "חמור גדול", כשהשיב את הגמרא לרבי חיים אמר לו, לא די שעשית הגהה אלא חתמת יחד עם זאת את שמך.
