גם אלו שהיו צריכים למות בסיבת זקנותם נכללו גם הם במגפה
וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף (כה, ט).
באור ליום ב' ג' מר חשון שנת ה-כור"ת (תרכ"ו) במלאות לו שמונים ושלושה שניה גווע רבי זנדול זקן ושבע ימים. אז פשטה בארץ הקודש מגיפת החוליר"ע בכל נוראותיה.
בבוקר יומו האחרון אחר התפלה, אמר לפני מבקריו מה ששמע מרבו הגאון ר"ח מוואלוזין זצ"ל: למה כתיב ויהיו המתים במגפה ולא וימותו במגפה? לאמר לך שגם בגזירה שימותו במגפה ארבעה ועשרים האלף היה חסד מעם השי"ת, בזה שגם אלה שהיו צריכים למות לסבת כלות ימיהם במשך זמן המגפה נכללו גם הם במספר הזה וזהו ויהיו המתים, ר"ל גם אלו שהיו צריכים למות בסיבת זקנותם נכללו גם הם במגפה.
