'אדון עולם' – להזכיר זכות אברהם בתפילת שחרית
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהֹוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי וגו' (מד, יח).
יש לומר, הטמין הכתוב ברמז ע"פ המעשה הידוע (מובא בהקדמה לשו"ת כנפי יונה, וילנא תרל"ו), אשר מחבר אחד בא לפני הגר"א מוילנא זיע"א להראותו פירוש שכתב על סידור התפילה, ונטלו הגאון לעיין בו וכאשר החזירו לידו, אמר לו כי פירוש אחד מצא בו אמיתי למאוד, ולדעתו היה כל הספר כדאי בשביל אותו הפירוש.
וכה כתב שם, אשר הטעם לאמירת 'אדון עולם' בתחילת התפילה, הוא ע"ד אומרם ז"ל (ברכות ז, ב) מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון, ועל כן פוחחין ב'אדון עולם' כדי להזכיר זכות אברהם אבינו בראשית התפילה ע"כ.
ולפי זה יתפרש הכתוב דנן, אשר האיש היהודי בגשתו להתפלל אומר "בי אדוני" כלומר, יש בי זכות זקיני אברהם אשר קרא להקב"ה 'אדון' ובזה הכוח יכול אני לפצוח את פי להתפלל לפני השי"ת.
