חיישני שבת בפרגולה
שאלה:
ראובן מעוניין לבנות במרפסת ביתו פרגולה סגורה עם תקרת אלומיניום שנסגרת ונפתחת על ידי מנוע חשמלי, ובתוכניתו לפתוח את הגג לפני חג הסוכות ולסכך את המקום כדת וכדין על גבי קורות מעץ.
מאחר והסגירה של הגג מיועדת להגן על המרפסת מפני הגשם, ומה יעשה בחג ובשבת שבתוך החג במידה ויתחילו לרדת גשמים, איך וכיצד יסגור את מרפסת הסוכה. לפיכך הגה ראובן רעיון נפלא להשתמש בחיישנים מיוחדים שמזהים את בוא הגשם, ומיד הם מפעילים מעצמם את הסגירה האוטומטית של הגג. אלא שכעת הוא ניצב ושאלתו בפיו: האם אכן מותר לבנות גג סוכה עם חיישני גשם, שברגע שיש גשם הגג נסגר בשבת ובחג?
תשובה:
אין בעיה מצד איסורי שבת שיש חיישנים שפועלים מעצמם, אלא אם כן זו פעולה ניכרת שיש בה רעש, שאז לבני אשכנז יש בזה איסור משום אוושא מלתא, כמו שנראה מדברי הרמ"א בסי' רנב סעיף ה.
כיוצא בזה, יש סוברים להחמיר לפי שיטת הרמ"א, גם ממטרות שהפעולה כרוכה ברעש התזת המים וסיבובי הברז, משום אוושא מילתא וזילותא דשבתא, זולת במקום הפסד. אמנם לגבי ממטרות שעושות רעש, נראה שיש מקום יותר להקל בזה, כיון שההתזה מתבצעת אוטומטית לפי שעון בזמנים קבועים, והרי הדרך הוא לכוון את ההשקייה על ידי שעון שבת, והרי זה דומה למקרר וכל מתקני קירור וחימום שלא גזרו בהם באופן כזה. וכך הדבר גם לגבי מנועי המזגנים שמחוץ לבתים שמופעלים אוטומטית ונכבים אוטומטית, שאין בזה משום אוושא מילתא, שכן הוא רגילות העניין, ואין הדבר נעשה לצורך שום דבר האסור בשבת. מה שאין כן לגבי החיישנים שאין בהם קביעות, אלא בגלל הגשם לפתע נעשים ברעש, ראוי להולכים בשיטת רמ"א להחמיר, אא"כ יש הפסד מרובה לסוכה וכדומה. במקרה שהסגירה נעשית בשקט בלי לעורר שימת לב, נראה שאין חשש, אך ברוב המקרים קשה לומר שאין זה נראה לעיני בני אדם ואינו נשמע באזניהם.
ובנוגע לתריסים חשמליים, נראה שאם מכוונם בשעון שבת יש יותר מקום להקל, כיון שרוב התריסים נסגרים עם חבל, כך שלא אוושא מילתא שהדבר נעשה על ידי מנוע. בתריסים שהקצב המונוטוני של סגירה חשמלית של תריס כזה הוא ייחודי לתריס כזה, ואפשר לשים לב שהם לא נסגרים בצורה רגילה, יש מקום להחמיר.
מקורות לעיון והרחבה: הרמ"א בסימן רנב סעיף ה' כתב: ויש אוסרים ברחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול (טור ותוספות והרא"ש פ"ק דשבת, וסמ"ג וסמ"ק וסה"ת והגה"מ פ"ו ותשובת מהרי"ו סימן ק"ל ואגור) והכי נהוג לכתחלה. וראה משנה ברורה (ס"ק מח): כלל בזה כל כיוצא בזה המשמיע קול דאוושא מילתא ואיכא זילותא לשבתא.
